(הקשר בין הכותרת לתוכן, מקרי בהחלט)
כאן בוטן מדברת ממעמקי אחת העקיצות היותר גדולות שנעשו בשירותה הצבאי (מהיותי "בת-גרעין-עוקצת", יש לי גם חובות)
וואי יש כאן כתב קטן ומעצבן.
אז אני אפתח עם הדרמה ואחר כך מעלילות הזמן האחרון
אני לא מגיעה לסמינר… פפאם פאם פאם פאאאאם.
היה זה יום רביעי נחמד, הפלוגה תפסה הגנ"מ.. הצוות שלי היה בבונקר.
בשעה 3 אני וחברתי עלינו לשמירה אחרונה שב-4 פלוגה אחרת היתה צריכה להחליף אותנו.
וכמו שהמיטוס אומר – האירועים הכי גדולים קורים ממש לפני הגלגול.
ב-4:20 נכנסו לבונקר 3 קודקודים, בדקו מכולות עברו למכולות קרובות אלינו, לקח אחד הקוד' (שאגב, מרחוק היה נראה כמו זיגו) בזנ"ת והתחיל לדפוק על אחת המוכלות.
בזמן הזה חברתי, תהילה, הלכה לשאול מי הם ומה הם עושים, ואני בנתיים דיווחתי לחמ"ל.
הקוד', שהיו סא"ל, סגן, וסג"מ, אמרו שהם מ-17(שזה הגדוד שלנו), מהפיקוד.
אחלה. בנתיים מחכים לאישור מהחמל, הם ממשיכים בשלהם… יוצאים מהמכולה עם 2 ברוסים ומתחילים ללכת..
אמרנו להם חכו רגע מי אתם מה אתם רגע פה שם וזה… בנתיים הם אמרו זה בסדר… עשו לנו שלום יפה והלכו לדרכם.
(כמובן שכל זה מדווח בקשר במקביל)
כעבור רבע שעה הגיע סופה מהימוש והכוונו אותם למכולה.
אחת ירדה והתחילה לצעוק לה "מה… זה פרוץ, איך נתתן לזה לקרות, מה קרה, בלא בלא בלא בלא בלא"
התאספו להם קודקודים אחרים מהחטיבה(הבונקר משותף לגדוד 17 ולחטיבת ביסל"ח), פלאפלים וכיף חיים, והכי חשוב – הסמג"דוש הנחל"אי היפה עד מאוד שהרגיע את הרוחות ובעיקר אותנו שאמר שפעלנו כמו שצריך 
תוך כדי גם נזכרו להסביר לנו שיש ביקורת פתע בבסיס, לא ברור איך הם נכנסו אבל הביקורת בבונקר כנראה נכשלה,,, (תו"כ הגיע החילוף בשעה טובה ומצלחת:)
השארנו את הטלפון אצל החימושניקים, ואחת הסופות הקפיצה אותנו לפלוגה. בנתיים אותו נהג קיבל טלפון שאותה ביקורת כרגע מסתובבת עם אחד הנגמ"שים בבסיס.
יותר מאוחר הוזמנו לחדר של המח"ט, שמשם לקחו ואתנו למר. פלאפל עם תפקיד מונפץ שסגרנו איתו את התמונה המלאה, והוא אמר שתפקדנו טוב.
לאחר מכן הוזמנו לתחקיר חטיבתי, הכולל קא"ח (קצין אג"מ חטיבתי), מד"ר (מר. פלאפל עם תפקיד מונפץ), ועוד הנפצות כאלו ואחרות כמו שרק ביסלח יודעים לעשות.
בתחקיר קבלנו את התמונה המלאה, מר.נגדתורן דפק את כולנו שהוא הכניס את הביקורת לבסיס, החמליסטית לא דווחה דברים בזמן ובתמונתם המלאה לחימוש, מה גם שרשמה דברים בדיעבד בלי זמנים וכו'…
החימוש – נג"דת מטומטמת שרק נסתה להוריד מגבה כל קשר לסיפור הזה…
הנגמ"ש… פשוט מצחיק. אין על זה באמת פיקוח אז הם לא יכולים להאשים אפחד…
בסופו של דבר, הקא"ח דאג לשטוף אותנו בצעקות של "כשל מבצעי", "יעלה לנו משמעתית", "לא חטרנו מספיק למגע", "חוסר אחריות" (על זה שלא עשינו תדריך עליית משמר, אגב)
מאוחר יותר בערב, מפקצינו הנחמד דאג להרגיע אותנו ולהגיד שזה בסדר בלא בלא בלא. בבוקר שלאחר מכן בתחקיר מ"פ, גם הוא אמר שפעלנו כמו שצריך חוץ מתדריך ע"מ, כמו כן גם סמגדוש, ושיש לנו ועדת מח"ט, או בשמה השני – ועדת הדחה, ביום ראשון.
וחזרנו לנו חמשוש באושר רב בידיעה שיום ראשון אנחנו עפות מהקורס.
ויום שישי אפילו הספקתי להיות במתעניינים, ובשבת ישיבונת נחמדה עם כמה אנשים טובים ואוכלטעים בביתי הנעים
יום ראשון מגיעות, אפילו לא פורקות את התיק ("למה, במילה עוד שניה אני אצטרך לארוז שוב?!)
בערב – קוראים לנו לועדת מג"ד (לפני המח"ט). שם הוא מבהיר כי העניין מוגדר כשבירת שמירה, ומפה לשם המפק"צ, המ"פ, וגם הוא ממליצים על ההמשך שלנו בקורס.
(ואפילו הוסיף שגם הוא בעצמו שבר לא מעט מנעולים בבונקר. כמו כן – לי אמר שאם הייתי מפעילה נוהל מעצר חשוד, הוא היה יותר רגוע. לעומת זאת לחברתי אמר שאם היתה מפעילה על סא"ל נוהל מעצר חשוד, סביר להניח שהדברים היו נגמרים רע יותר)
ועדת מח"ט, הבחור נתן לדבר, והסיר ופה ושם. סופו של דבר אמר שהעניין יסגר במשפט מג"ד.
(אחר כך הקצין שלישות וקצינת קורסים שהיו שם אמרו שהוא היה נעול על להעיף אותנו, ותודות לתהילה, חברתי האהובה, ומה שאמרה למח"ט, הוא השתכנע על להשאיר אותנו).
יום חמישי הקודם, עלינו למשפט מג"ד… יותר נכון שיחה נחמדה שבה אמר כמה שהוא מרוצה שלא עפנו, וכמה שהוא שמח שזה נגמר ככה ושהוא מצטער אבל צריך גם סגור את התחקיר עם תוצאות
שהן- ריתוק 25 יום.
מזה אומר בסופו של דבר? ריתוק 21 (כיון שהקורס נגמר 4 ימים לפני סוף הריתוק) ושבת (שזאת הנוכחית,כיוון ששבת הקודמת והבאה אני גם ככה סוגרת).
ובעיקר שאנחנו נדפקנו בגלל כשל חטיבתי, וביקורת שצריך להגיש לה תוצאות.
אז מה אני עושה בבית באמצע שבוע?
מחר יש לי הפניה בשיבא, והפלוגה שלי כרגע בשיזפוןף ובמקום שאני ארד איתם ללילה חסר משמעות – שחררו אותי היום ב-1 הביתה עד מחר בערב:)
אבל מחר אני הולכת בארך לחוות מוות קליני ע"י המון המון המון המון זריקות לא נעימות. ווהו.
ולחלק הכיף בכל העניין -
הבנים נמצאים אצלי בבסיס למשך שבועיים, ואפילו אתמול הספקתי לשבת איתם מעט… וגם לאכול. שזה חשוב.
היום בבוקר היה לי בוחן סמל (שזה בוחן מסלול, שבסוף יש יל"מ), ומר. ציףציף יקירנו עשה איתי אותו.
ודיי בזכותו, לא רק שעברתי, קבלתי 100
(18:00 זה עובר, אני עשיתי ב-12:20.
מתוך 6 כדורים פגעתי 6, שהייתי צריכה 4 פגיעות).
והכי חשוב – עוד שבועיים החרא הזה שנקרא ביסל"ח הנפצות נגמר!!!!
כולם מוזמנים לטקס, אגב, שאם אנלא טועה הוא משותף גם ל-906 (שם שטוגי וויינר)
יום חמישי, 18.2 בלטרון.
איזה חאפירה. הלכתי לרבוץ לי.
על החתום – בוטן.
מראה סימני חיים.
וכל אשר יהיה – שיהיה טוב
