למה אשריך?

אז עשינו צחוקים, רקדנו, שיחקנו ושרנו

'תכלס – אולי אנחנו לא רקדנים שחקנים וזמרים אבל מה שכן –

אנחנו חברי קבוצה – ובחרנו בזה.

בחרנו להיות חלק וכל אחד מרכזה.

בחרנו להיות פה אחד בשביל השני גם כשקשה וכואב וגם כשהאמת פוגעת במקום הכי כנה.

והנה הרגע הגיע – השייכות דפקה בדלת והתעצבה ב4 חודשים עד שהיא החליטה להתפוצץ אצלנו בסלון בלילה בלי שינה לפני יומיים.

היא החליטה לצעוק עלינו שהגיע הרגע להחליט, הגיע הרגע לתת שם לילד היפהפה שנולד לא בבת אחת אלא בתקופה של חבלי לידה ודיאלוגיקה מפאזל אנושי המורכב מפשטות.

אבל למה צריך שם? הוויה מעצבת תודעה או הפוך? אני משוכנע שהשם עומד לעצב אותנו כפי שעיצבנו את בחירתו.

ואם אנחנו כאן עדין –

עם אמירה מסוימת שנבנתה כמו פיסול במסור חשמלי, לאט – מהר –חד –חלש – חזק.

ואתם ואנחנו כאן

אז אשרינו – יש סיבה להכל, אלו החיים שאני רוצה ובחרתי בהם יום-יום בארבעה חודשים האחרונים.

כי ליל בחירת השם זיקק בתוכו תקופה מדהימה של משמעות קבוצתית, התמודדות עם רצונות והתמודדות עם שייכות, מהי?

אם אתה אדם כאדם אתה באשר אתה – אשריך

אם אתה מחייך לפעמים גם בלי סיבה – אשריך

אם אתה שמח בחלקך – אשריך

אם אתה אוהב לדבר, לצעוק להתרגש ולא פוחד מלהתבלט – אשריך

אם אתה בוחר לשנות להשפיע ולעצב את חייך ואת הסובבים אותך – אשריך

ואם אתה בעיקר כבר לא עוד"ן ש"ג –

אשריך.

 

רוני ויינר

(נכתב ביום הכרזת הגרעין 6.3.09 ברגע של עמידה באי של שפיות מבין האסוציאציות שתקפו את מפקדת ליבי)