מיקי כותב ב"חברת הגרעינים"

פרסמתי הבוקר בבלוג העולל של חברת הגרעינים טקסט שכתבתי בהשראת שהותי במקלחת. אתם מוזמנים לקרוא ולהגיב
 
יש גם תמונות ישנות שצלמתי פעם מזמן… יאללה.

פינתנו : תחסוך ת'מקום בספאם בבקשה מציגה: קוקה קולה וסאנטה – הסיפור האמיתי.

תמיד היה לנו נורא נוח לחשוב שהסיבה שסאנטה קלאוס, דמות חשובה לכל יהודי בלי ספק, צבועה באדום אך ורק למטרות שיווקיות של האוייבת המושבעת של כל שינניות העולם – קוקה קולה!
במהלך חיפושים אחר חומר לסדנאות סטופ-מושן שמטרתן היא לקדם את חינוך ילדי ישראל ומחקר מתמטי חשוב שאני עורך, שמטרתו היא לצמצם את  המרחק בין מינוס [...]

חברתה – שם זמני עם אופציה

הי חברים בצבא שכמותכם!
בימים אלו עולה לאוויר סוג של ירחון קבוצות לחברי חברת הגרעינים של בני המושבים.
יענו אתם, אנחנו, הם וההם.
בשונה מהנחלום עליו השלום. שהיה מהנה למדי וגם פורה בימים טובים יותר של חל"תניקים ששלטו בוורד-ארט ביד-רמה, המגזין הנוכחי מכוון למקום קצת יותר אינטיליגנטי, ככה בלי להעליב. 
יש שאיפה שהפלטפורמה החדשה והגמישה תאפשר שיח רחב, בשונה [...]

מיקסטייפ פתוח : בדרך הביתה

אני מייחס חשיבות מאד גדולה למוסיקה בחיים שלי.
כשעליתי על טיסת אל על למומבי חפשתי שיר שיתן סוג של יריית פתיחה למסע הזה.
לאחר כמה חיפושים הוגרל
Blood של  The middle east
מי שמכיר את המזה"ת יודע שיש קטע בשיר הזה שהמוסיקה מקבלת סוג של העצמה מתגברת ומהירה כזו, נהדר! אז אני יושב לי במושב במעבר, ליד איזה איש [...]

משהו לראות בסופ"ש. קטגוריה: אינספיירינג

יוצאים לדרך….

השעה בערך 6:20 אני יוצא מהצפון,
בטח איפה שהוא בדרום עומרי מתחיל להתנער מהמיטה (נקווה שלא יצא עם לונג על הפרצוף)
אמיר כבר בטח במרכז, והחבר'ה בקיצורו של דבר מתארגנים ויוצאים לכיוון תל השומר.
היום כבר לא עובדים עלינו, זה כבר לא צחוק, תל ערד זה כבר לא מילה גסה.
היום אנחנו הופכים להיות חיילים (מש"קיות הו"ד … אם [...]

היא יפה, הוא חיה – שניהם בשוודיה.

חולצת גרעין!

אהלן וסהלן אחי היקרים, מה הולך?!?!?
אז ככה, אני וידידי עמית "אשכנזי" מזרחי, עובדים בימים אלו ממש עם חולצת גרעין מגניבה ומדליקה שתהיה לכל אחד מאיתנו ללבוש בגאוה אדירה. למרות שהפרוייקט הוא משותף לי ולמזרחי נשמח אם גם אתם תהיו שותפים לעשייה. איך? בעזרת השם כמובן!
אז שימו לב אחים, וקבלו במחיאות כפיים סוערות את הצד הקידמי [...]

לא רוצים? לא צריך מאת משקי"ת הו"ד מדוכדכת לעתיד (לעתיד= אולי, מתישהו, כשיתחשק לנו, בעוד חודש ככה)

שימו לב- כל המוצג בפוסט זה הוא מרמור בלבד ואינו דווקא נאמן למציאות.
 
אז לאחר יום חוויתי במיוחד, שבו נסעתי מטבריה לתל השומר, שבו תקעו בי יותר מדי מחטים ולפחות מיליון מבטים של "יא צעירה פעורה" אני שוב בבית. ובבית זה לא אומר בחדר בטירונות- לא לא, אני מדברת על הבית ברמת הגולן, איפה שהתחלתי את [...]

למה אשריך?

אז עשינו צחוקים, רקדנו, שיחקנו ושרנו
'תכלס – אולי אנחנו לא רקדנים שחקנים וזמרים אבל מה שכן –
אנחנו חברי קבוצה – ובחרנו בזה.
בחרנו להיות חלק וכל אחד מרכזה.
בחרנו להיות פה אחד בשביל השני גם כשקשה וכואב וגם כשהאמת פוגעת במקום הכי כנה.
והנה הרגע הגיע – השייכות דפקה בדלת והתעצבה ב4 חודשים עד [...]