תמיד תסתכלי על חצי הכוס המלאה. לפני שגם היא תתרוקן. (גם הוא היה נח"לאי)
משמע – יכול להיות גרוע יותר. בואי, באמצעות מחשבה חיובית ואופטימית, נשמח על מה שקיבלנו (שזה חצי כוס מיץ גויאבה 
) ולא נקטר על מה שהפסדנו (עוד חצי כוס מיץ גויאבה 
או לחילופין – כוס ענקית ומלאה של לימונענע ). זה יכול להביא רק טוב (או רק למנוע ממני לדרוש מהמלצר פיצויים ).
למה כל זה? כי ביום ראשון שוב הסתבר לי שבחיים לא תמיד מקבלים את כל מה שרוצים. אפילו בנח"ל.
אז קורה שמגיעים לגדוד 50 ולא לבא"ח. קורה. זה נדיר בתנועה, אבל זה קורה. אני יודעת איך הגעתי למצב הזה. עכשיו נשאר רק להבין מה עושים עם זה..
האמת היא שיש לי חששות מלבלות עכשיו 7 וחצי חודשים לבד בשירות הצבאי שלי. זאת אומרת, לבד מהגרעין (כשלכולם פתאום יש אורנג'…), כשלא שמעתי על או פגשתי מישהו אי פעם (מהתנועה ולא..) שהגיע לגדוד וגם מיקי לא שמע. מה עושים עכשיו?
מסתכלים על חצי הכוס המלאה : הבנים מגיעים בשלב כלשהו, השירות נודד (לחברון ואשכול ), אני עדיין תומכת לחימה, יש בנות מ"נאה", יואל נחמד (איך זה קשור ???), לפחות אני לא בבסיס גדנ"ע (מזל שלא התגייסנו באוגוסט)…
יש עוד הצעות ?
שיהיה לכם חג שמח ותרבות יום א' (ביום חמישי) מהנה..
צאלה (אופס)
נמצא תחת: Uncategorized
רגע רגע… לא בדיוק הבנתי…. במי מדובר ומה קרה ?!
צאלה זו את ?!
תעדכני מעט את בני הגרעין שלך בפרטים יותר ברורים…
אבל מה שלא יהיה נכון לעכשיו יפה שאת מסתכלת על חצי הכוס המלאה… כל הכבוד !
חג שמח