מתוך : תמול שלשום – ש"י עגנון

"בגדיו ומנעלחיו וכן תנועתיו לא היו עשויים כמנהג יושבי בתי קהוה (= קפה, מ.א), ואם תמצא לומר מגוחכים היו, אף על פי כן נמשכו כל שומעיו אחר דבריו. אף על פי שרגילים היו בבני העיירות הקטנות שמטרידים אותם בסיפוריהם מצאו באותו עלם מה שלא נמצא ברוב הצעירים. אבל תמיהים היו עליו שהולך לפלסתינא. מי שהוא ציוני ויש לו מעות נוסע לקונפרנציות, יש לו הרבה נוסע לקונגרס, שעדיין לו היו רגילים לעלות לארץ ישראל, אלא כל שהוא ציוני יושב בעירו ובמקומו ועושה נפשות לציוניות. ואם השעה צריכה, נוסעים לועדיות ולנשפים ולנאום נאומים. יש מי שהפקירו את עולמם בשביל הציונות והיו מונכים לתת נפשם עליה, אלא שמפני האמצעים שכחו את התכלית, וטעו לחשוב שתכלית הציונות אסיפות, ותכלית האסיפות נאומים, ותכלית נאומים תעמולה, ותכלית תעמולה – תעמולה. בראשונה היתה להם ארץ ישראל תכלית כל תכלית, משראו שהתכלית רחוקה וקשה והאמצעים קרובים וקלים, החליפו את הרחוק והקשה בקרוב הקל."

הנה זה בא הנה זה מגיע.. סמינר אחוזים

ערב טוב ושבוע טוב (וחודש סליחות נעים) לכל חברי גרעין אשריך, מדריכים וקוראים נכבדים.

כפי שכבר נאמר פעמים מספר מתקרב אלינו סמינר (רבאכ… איזה שרשיר חרוזים… ויינר יכול לירות אותו בנגב), בו נדוןם באחוזים של גרעין אשריך.

נטע ואנוכי (אמוץ) אמונים על ריכוז התכנים לסמינר ומעוניינים להתחיל ללחוץ את הרגל על דוושת הגז ולבנות את הסמינר בזמן הקרוב…

לכן התחלנו לחשוב על מהלך הסמינר ועל מבנה שילדי, וכמו כן על מספר אסוציאציות שיועלו פה בכתב בהמשך לעיונכם ותגובתכם.

אז בלי לזבל בשכל בואו ונתחיל.

הסמינר יכל ביום חמישי אחה"צ ויסתיים ביום שבת בערב (יש להתחשב במיקומו כיוון שיש רצון של מספר חברי קבוצה לנסוע להופעה של לאונרד כהן, וסהר סוגרת שבת- לידעתכם). בסמינר נדון בסוגיית האחוז בגרעין ונעבור תהליך עד לבחירתו. חשבנו על מספר אסוציאציות שאמורות להפוך למטרה לסמינר (אותה תכתבו גם אתם כתגובה לפוסט הזה): קשר עם הקבוצה, דיבור, הגשמה עצמית, לבד, ביחד, דרכי בחירה, אינטימיות, תהליך, מסגרת צבאית, מה אנחנו מחחפשים להשיג עם האחוז וכו'…. (מי שרואה למול עיניו ניסוח נכון למטרת הסמינר- שיכתוב)

כרגע לסמינר קיים מעיין לו"ז בסיסי הניתן לשינוי וכמו כן גם יחידות שגם עליהן צריך לקחת אחריות וניתן לשנותן:

* הגעה ביום חמישי + התארגנות

 

• תיאום ציפיות מהסמינר + מעבר על הלו"ז הכללי לסופ"ש
• האחוז- כל מה שרציתם לדעת ולא העזתם לשאול (פנוי להובלות)
• סבב מה נשמע ?! / ה"וידוי" (באחריות אמוץ)
• האחוז בעיני הקבוצה- איך "אשריך" רואים את החיה הנקראת "אחוז" (פנוי להובלות)
• יחידת "הפוגה" מנושא האחוז בנושא: קשרים (פנוי להובלות)
• הנרטיב הקבוצתי- מיקי וגלית
• "איך לעזאזל בוחרים אחוז"- יחידה העוסקת בתהליך ובדרך הבחירה של הגרעין את האחוז (בפן היותר טכני) (פנוי להובלות)
• ערב חברתי- יום חמישי (פנוי להובלות)  ערב חברתי- יום שישי (באחריות המורות חיילות)
• יחידה של אופיר
• יחידת תיאטרון (באחריות סהר) 
• בחירת האחוז (עשוי לקחת זמן ארוך יותר משל יחידה+ פנוי להובלות)
• סיכום סמינר

אני בטוח שהשעה המאחורת ושביזות יום א' שתוקפת אותי גרמו לי לשכוח מספר פרטים…

אז בבקשה תסתכלו, תגיבו, תחשבו עם יש פה דברים שלא נראים לכם או אם הייתם רוצים לתפוס אחריות על יחידה ספציפית או אחרת…

תחשבו גם על הזמן הקצר שמולנו, על היחס העדין בין העיסוק בנושא שהוא כל כך טכני אך מצד שני כל כך רגשי וכל כך משמעותי, תחשבו על מטרות שיש לכם לסמינר וכתבו הכל כאן…

הצעות למנהלה וכו'.. יש להפנות לויינר וצאלה

ובקיצור- לשנס מותניים (שאין לאף אחד מושג איך עושים את זה פיזית) ושלוש ארבע לעבודה.

שבוע טוב.

אמוץ.

המיתוס של הצמחונות?

מישהי שכותבת ספר על המיתוס של הצמחונות… מצאתי את זה ב"הארץ".

מה אתם אומרים?

משכנע?

fact by fact – קצת תרבות

מה מצאתי בעונג שבת. יא אללה.
המורה שלי לוידאו, רן איזנשטט, שהוא ברנש שאני מפרגן לו לגמרי, הכין סרט דוקומנטרי לא ארוך על לייבל ירושלמי עתיק יומין עליו השלום שנקרא פאקט. אני עוד זוכר (אך הפז"מ) שהייתי בצבא והלכתי עם חברים לבאלאנס, שזו חנות מוזיקה מגניבה שאת כל מה שלא היית יכול למצוא בתו-השמיני, ולא יכולת להרשות לעצמך לקנות באוזן השלישית או ב"בית המוזיקה" היית מוצא שם.
היום יש שם גלריה לאומנות משהו, אין לי מושג איזה, כי החנות נסגרה. אבל זה גורם לי להעלות חיוך לא פעם לשמוע איך ירושלים הכבדה הזאת, שקשה לגור בה לבנאדם נורמלי לפעמים – דווקא מייצרת לאורך ההיסטוריה את הדברים הכי מגניבים, שפשוט אי אפשר לעשות במקום אחר. גם נושאי המגבעת התחילו פה, חצי דקה הליכה מהבית שלי בתאטרון הפרגוד, שגם היום עומד נטוש. אבל ככה זה עם המחתרת, היא רומנטית – עד הסוף.

FACTbyFACT

"נוטות החסד" מאת ג'ונתן ליטל. פרק ראשון : טוקטה (שזה מקצב מוסיקלי)

שבת שלום.

הוספתי כאן את הפרק הראשון של הספר, בצירוף לינקים לביקורות ופולמוסים עליו ורקע כללי. למי שמתעניין לקרוא יותר – כדאי לקרוא את הספר.

נוטות החסד, "Les Bienveillantes", הוא ספר הביכורים של ג'ונתן ליטל, יהודי אמריקאי בן 38, שגדל בצרפת ומתגורר היום בספרד. גיבור הרומן שלו הוא קצין אס-אס נאצי נטול רגשות אשמה החי ופועל בסביבה של נאציזם, אנטישמיות ורוע . נוטות החסד הוא פרסקו בבּארוקי המתאר בגוף ראשון את עולמו המפלצתי של קצין אס-אס בין 1938 ל-1945, יצירה מהפנטת, מטרידה ורבת-עוצמה, שמיד עם הופעתה זכתה לתשבחות הקוראים והביקורת, כמו גם להשוואות בין ליטל לבין סופרים כמו טולסטוי ודוסטויבסקי. נוטות החסד זכה בפרס גונקור ובפרס האקדמיה הצרפתית. החלטת חבר השופטים של פרס גונקור, הפרס הספרותי החשוב ביותר בצרפת, לא הפתיעה איש. הכול ידעו את התוצאה כבר בקיץ: הגונקור אינו יכול שלא להיות מוענק לסופר האלמוני עד אז, ג'ונתן ליטל.

:)

גבירותיי, רבותיי, בני גרעין אשריך, מוזמנים ולא מוזמנים,

הרשו לי להציג בפניכם את האחת והיחידה – גל אמר!

וסיפור שהיה, כך היה -

כחלק מתפקידנו כסמב"ציות גדוד (להבדיל מסמב"ציות קו), וכחלק מתפקידנו במשמרות הלילה האינסופיות שלנו (…), עלינו להכין בכל בוקר דף שמרכז מידע שהגיע במהלך הלילה לחמ"ל. כל דף כזה מודפס ב-10 עותקים שמחלקים אותם לקצינים הגבוהים בהערכת מצב היומית. בשבוע שאני בבסיס – אני מכינה אותו, בשבוע של גל – היא מכינה אותו. כל יום מעתיקה את הקובץ של אתמול ומשנה את הנתונים שצריך לשנות. השבוע, זאת אומרת, שבוע שעבר מכיוון שעכשיו אני בבית , גיליתי בדף של היום הקודם (שגל הכינה) את המשפט הבא (בקצה בקצה..) :

"שיהיה יום טוב, מלא חיוכים והכי חשוב – בלי עצבים! (דור {הקצינה האחראית עלינו – צ.ב} תהיי גבר ואל תמחקי את זה, במילא אף אחד לא ייראה את זה חוץ ממך וגם אם ייראו אז בטוח יעלה להם חיוך … סבובה? "

עכשיו, תארו לעצמכם אותי, בשעת בוקר מוקדמת מול מחשב במשרד של דור, קוראת את זה.   

גל אמר – את אדירה!!!! (ואני, כמובן, אוהבת אותך ).

שיהיה סופשבוע מגניב לכולם!

צאלה

כמה מילים על אחוזים – מידע טכני לקראת הסמינר הקרוב בספטמבר 24-26!

לגרעין אשריך נדרשים 2 אחוזים ו2 אחוזות.

כמה משמעויות של עניין זה.

ההחלטה מי יוצא אחוז היא שילוב של רצונות החיילים מול רצונות המערכת.  כלומר. בסמינר הקרוב שיערך בתאריכים   24-26 26-29 לספטמבר! (תודה למאירי העיניים) בתום תהליך הסמינר הגרעין מגיש את שמות האחוזים.

האחוזים צריכים להיות :

1. חיילים גדוד 50 או קרקל שמיועדים לתפקיד פיקודי בלבד!

2  . חיילים במקצועות חינוך / פיקוד / מנהלה היוצאים לקצונה במסגרת קק"צ בפבר' 10'.

אחוזים בעיני הצוללת הצהובה

אני מקבלת כל הזמן למייל עדכוני מה הולך בצוללת הצהובה וזה משהו שתפס לי את העין, שיח שכזה עושים על אחוזים! (;

"בשבת ה5.9 בשעה 20:00, נפתח פרויקט "מנופים"- פתיחת עונת התערוכות 5-17/9. אצלנו תוצג התערוכה "אחוזים"
התערוכה "אחוזים" נולדה מתוך הרצון להתייחס למציאות הפוליטית בה אנו חיים, מבעד למשקפי הפואטיקה.
מתוך שאלה על האמנות ביום יום של קונפליקטים, דיסאינפורמציה, דואליות וחוסר הסכמה , תיבנה בצוללת "שכונה" של ביתנים ארעיים מהם תצמחנה גרורות וירטואליות, בירושלים החצויה וברשת.
מאחז מטפורי? המאחז, פולשני, מסמן ייאוש. ואנחנו נאחזים או אחוזים?"

הממממממ מעניין? :/

(זו טליה אגב, ולילה טוב:)

עיתון גרעין אשריך – התקדמות במגעים

לחצו עלי בשביל לראות מה קורה עם זה, אפשר גם לערוך, להוסיף, להציע, לעשות!

מתחילים בקריאה ביקורתית של עיתון, ממשיכים בקריאה ביקורתית של נרטיב "אשריך"

נתחיל במשהו חיצוני, שאפשר לבקר ולהתעלל בו, ונראה מה אפשר ללמוד מזה על עצמינו.

השבוע, בעקבות גל הפרסומים האחרונים על המצב ברחובות ישראל, מצאתי לנכון להביא לכם זווית אחרת על הדברים. מי שקרא את המאמר ב"עין השביעית" בפוסט הקודם שלי, יכל לחשוב שאולי – אולי – זה באמת מה שקורה כאן. יתכן שאת רוח התקופה האחרונה יצרה לא אחרת מהתקשורת, שבשיא "עונת המלפפונים" זקוקה למשהו מזעזע מספיק כדי שיהיו קונים  לעיתון. וזה נותן הרגשה של "גל".

באורח פלא מופלא – סופש הזה  בהארץ תוכלו לקרוא על תמונת הפשע בישראל מנוקדת מבטם של קרימינולוגים. שיתכן שהם מבינים קצת יותר בנושא הפשיעה בארץ מהגרפיקאים של העיתונים השונים.

"בזמן שבכותרות העיתונים הפשיעה משתוללת, כמה קרימינולוגים מתעקשים שבמציאות אין עלייה ברמת הפשיעה, ואולי אפילו יש ירידה. תמונת הפשיעה בישראל היא לא אחת תוצאה של מצב רוח ציבורי"

למה זה נראה לי חשוב להביא לכם, יקירי, את העניין הזה?

קודם כל, אני אוהב להרגיש צודק. למרות שלפעמים זה מפחיד אותי נורא. אבל מלבד זאת:

אולי כי אין דרך טובה מזאת בכדי להבין כיצד נבנה נרטיב. איך נוצרת אווירה ואיך נוצרת תודעה.

ועולה השאלה: למה? למה זה טוב? למי זה טוב?

האם מישהו התכוון שזה מה יקרה?

שאלות מצוינות לדעתי. רלוונטיות לחיים שלנו כאנשים בוגרים, אינטלגנטים.

נרטיב – סיפר (לינק ויקיפדיה), הוא מושג שמאד רלוונטי לקבוצות. הסיפר שלכם, הוא הסיפור מנקודת מבטכם.

במפגש האחרון הנרטיב שלכם היה :

"אשריך, יש לכל אחד את החופש שלו, וכל אחד חופשי לעשות מה שהוא רוצה" ציטוט בערך – אנא, תדייקו אותי בתגובות.

ואותן שאלות נשאלות:

אם זה הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו  (או מרגישים שכך הם הדברים).

אז :

מה זה יוצר? איזה אווירה? איזה תודעה?

האם לכולם זה ברור? האם כולם מדברים באותה "שפה – סיפורית"?

האם זה בכוונה? לאיפה אנחנו רוצים ללכת?

שאלות מעניינות, אני חושב.

מה שהדהים אותי בפגישה האחרונה היא כמה השם שבחרתם לעצמכם מעצב.  איך ההתנהלות הקבוצתית שלכם נעה סביב הפירושים לאותו נרטיב. סביב הבדיקה של המשמעות שלו. זה מרתק. זה בירור אמיתי ונכון וחשוב.

אשמח אם תגיבו.

שתהיה שבת שלום לכולם.